צבי טלית. צילום: יוהנס פלטןאת המחשב הראשון שלי קיבלתי בשנת 1983 כשהייתי בן שמונה וזה היה מעניין, והייתה לי הרגשה שזה הולך להיות משהו די מגניב, אבל רק בפעם הראשונה שהתחברתי לאינטרנט בשנת 1992 הבנתי שזה הדבר שחיכיתי לו כל השנים הללו (לא שאני מתלונן על השנים המוקדמות חלילה).

לאחר שהשתחררתי מהצבא למדתי תכנות במשך שנה ועם תום הלימודים ב-1998 השתלבתי בתעשיית ההייטק המקומית. עבדתי כחלק מצוות בניית אתרים בכמה סטארט-אפים אמריקאים וישראלים ולאחר התפוקקות הבועה בשנת 2001 כשפתאום לא היו יותר סטארט-אפים לעבוד בהם, הגעתי אל אחד ממקומות העבודה הכיפיים ביותר המתועדים בהיסטוריה האנושית: הצטרפתי לאתר נענע ושם עבדתי כחמש שנים כעיתונאי ועורך משנה במדור הטכנולוגיה והמחשבים “חיים ברשת”.

בנענע כתבתי לצד אושיות רשת כמו עידו קינן, צביקה בשור, תומר ליכטש, גדי שמשון, שוקי גלילי ועוד רבים וטובים, ובשנת 2003 החברים קינן ובשור הכריחו אותי לפתוח בלוג.

הבלוג שפתחתי, הצביץ השואג בישראבלוג, היה שיר אהבה מצולם לרחובות תל-אביב והוא נחשב לפוטובלוג הראשון בישראל – או אחד הראשונים, אני לא נעול על זה וגם לא אהיה קטנוני. הבלוג זכה במשך כמה שנים לפרגון מקיר לקיר, הומלץ בכלי התקשורת השונים (YNET, גלובס, ערוץ 10 ועוד) ובגדול הביא לי הרבה נחת.

ב-2006 פרשתי מעולם העיתונות והקמתי עם חברי הטוב אילן אדמון את הסטארט-אפ הראשון שלי – אתר למסחר אישי בשם “בוידעם”, שאמור היה להיות איביי הישראלי אבל לא ממש המריא. לא נורא, על הדרך למדתי כמה שיעורים חשובים בעסקים ובשיווק.

במשך כל השנים שימשתי כמרצה לבניית אתרים במכללות ובתי ספר שונים כגון מכללת עתיד, הסתדרות המורים, מכללת סלע ובמיזם אסכולי ללימודים מקוונים שבו אני מעביר את קורס פוטושופ למתחילים.

אז איך וורדפרס משתלבת בכל זה?

בתור כתב טכנולוגיה ובלוגר נחשפתי לוורדפרס בשלב די מוקדם בחייה. ככל שחבריי הבלוגרים נטשו את ישראבלוג לטובת וורדפרס העזתי להציץ אבל לא השתכנעתי, זה היה מסורבל מדי ומלא בבאגים. אפילו העובדה שהאיש שתירגם את המערכת לעברית, רן יניב הרטשטיין, עבד שולחן לידי בנענע לא גרמה לי להצטרף לחגיגה. אגב, תודה רן.

רק אחרי הרבה זמן, בשנת 2011, כשגם אני וגם וורדפרס היינו בשלים לקשר רציני, הדברים החלו לקרות ביננו.

אני חיפשתי את דרכי המקצועית בחזרה אל עולם האינטרנט אחרי הרפתקאת נדל”ן בת כמה שנים, וורדפרס מצידה כבר הייתה מערכת יציבה, פופולרית להפליא (זה היה בדיוק אחרי שהיא עקפה בסערה את ג’ומלה ודרופל) ובעיקר מאוד נוחה הן למשתמש הקצה והן לבונה האתר.

מצאתי בוורדפרס מערכת מתוחכמת, שכבר עברה את שלב מחלות הילדות שאפיינו את השנים הראשונות שלה. וורדפרס כבר הייתה בשלב הזה של חייה הרבה יותר ממערכת לבלוגים, אלא מערכת ניהול תכנים שניתן כבר לעשות אתה כל דבר (חוץ מקפה כמובן) – אתר תדמיתי? יש. חנות מקוונת? יש. בית ספר להדרכות וידאו? יש. מערכת לכירטוס אירועים? גם יש!

וכך לאחר תקופה קצרה של לימודים עצמאיים התחלתי לבנות ולעצב אתרי וורדפרס.

אחרי זמן מה הבנתי להפתעתי שאני יותר נהנה מתכנות וכך בהדרגה הורדתי את כמות הפרוייקטים העיצוביים שלקחתי והתמקדתי יותר בהתמקצעות בוורדפרס ובמתן שירותי תכנות למעצבים ומעצבות שאוהבים לעצב ויודעים להעריך עבודת תכנות לאתר שמצליח ליישם את החזון העיצובי שלהם ושל הלקוח.